כתיבה על ספרות מרכיבי החיבור תזה תזה היא לחיבור מהו נושא לסיפור קצר, מחזה או שיר: זה הרעיון, ההצעה, הטענה או הנקודה השולטת. תזות טובות מגיעות בצורות וגדלים רבים. לא תמיד ניתן להעביר תזה במשפט אחד, וגם לא תמיד תופיע באותו מקום בכל חיבור. אבל אתה תסתכן גם במראה מבולבל וגם בלבלבל את הקורא אם לא תוכל לציין את התזה במשפט אחד עד שלושה או אם התזה לא מופיעה איפשהו במבוא שלך, בדרך כלל לקראת סופה. ללא קשר לאורכה או למיקומה, תזה חייבת להיות שנויה במחלוקת – טענה שכל הקוראים לא יקבלו אוטומטית. זו הצעה שניתן להוכיח עם ראיות מהטקסט. עם זאת, זה אחד שצריך להוכיח, שאינו נכון או עובדתי בעליל, שיש לתמוך בראיות כדי להיות מובן או מקובל במלואו על ידי הקורא. הדוגמאות הבאות מצמידות שורה של נושאים או הצהרות עובדות שאין עליהן עוררין – כאלה שהן עובדתיות או תיאוריות בלבד – עם הצהרות תזה, שכל אחת מהן מעלה טענה שנויה במחלוקת לגבי הנושא או העובדה: הצהרות בנושא או עובדות הצהרות תזה "סיפורה של שעה" חוקר את נושא הנישואין. ב"סיפורה של שעה", שופן מציג שאלה מטרידה: האם נישואים מעודדים בהכרח אנשים "לכפות את רצונם הפרטי על חבר" (537)? "האיש העיוור", "קתדרלה" ו"הצולע יכנס ראשון" כולם כוללים דמויות עם מוגבלויות פיזיות. "האיש העיוור", "קתדרלה" ו"הצולע יכנס ראשון" מציגים גיבורים שלומדים על החסרונות הרגשיים או הרוחניים שלהם באמצעות מפגש עם אדם מוגבל פיזית. בדרך זו, כל שלושת הסיפורים מזמינים אותנו להטיל ספק בהגדרות המסורתיות של "נכות". החוויה של הדוברת ב"איך גיליתי שירה" היא מאוד לא ברורה. ב"איך גיליתי את השירה", מה שמגלה הדובר הוא כוחן הדו-משמעי של מילים – יכולתן גם לעורר השראה ולאחד וגם להשמיץ ולחלק. "לונדון" מורכב משלושה בתים נפרדים שכל אחד מסתיים בנקודה; שני שלישים מהטכניקות הפורמליות, הקווים נעצרים. ב"לונדון", וויליאם בלייק משתמש במגוון של כדי להציע את הנוקשות והאילוצים הלא טבעיים של החיים העירוניים. חשמלית ושמה תשוקה משתמשת בהרבה שפה דרווינית. חשמלית בשם Desire שואלת האם זה באמת ה"חשיר ביותר" ש"שורד" באמריקה העכשווית. קריאון ואנטיגונה דומים ושונים. קריאון ואנטיגונה דומים בכמה מובנים, במיוחד חוסר העקביות של הערכים שלהם והאופן שבו הם מונעים על ידי תשוקה מתחת לפני השטח של טיעון רציונלי. שניהם גם חד צדדיים בהתחייבויותיהם… אין זה אומר, עם זאת, שהם מוגבלים באותה מידה בערכים שבהם הם דבקים. — מרי ויטלוק בלונדל, "לעזור לחברים…" (פרק 31) כל הצהרות התזה לעיל ניתנות לוויכוח, אבל הן חולקות גם תכונות אחרות. כולם ברורים ומודגשים. כל אחד מהם עונה באופן מרומז על שאלה פרשנית משכנעת – למשל, מה מייצגים אנטיגונה וקראון? באיזו דמות ותפיסת עולם, אם בכלל, המחזה בכללותו אלוף בסופו של דבר? אולם כל אמירה מפתה אותנו לקרוא עוד על ידי יצירת שאלות נוספות במוחנו – כיצד ומדוע מפגינים קריאון ואנטיגונה "חוסר עקביות" ו"חד צדדיות"? אם שתי הדמויות הללו אינן מוגבלות באותה מידה, איזו מהן מוגבלת יותר?תזה אפקטיבית מאפשרת לקורא להיכנס לחיבור עם תחושה ברורה של מה שכותב ינסה להוכיח, והיא מעוררת בקורא את הרצון לראות את הכותב עושה זאת. אנו רוצים להבין כיצד הגיע הכותב לתפיסה זו, לבדוק האם היא תקפה, ולראות כיצד הכותב יענה על השאלות האחרות שהתזה עוררה במוחנו. תזה טובה לוכדת את עניין הקורא ומעצבת את ציפיותיו. הוא גם נותן הבטחות ששאר החיבור צריך למלא. יחד עם זאת, טענה שניתן להתווכח עליה אינה חד צדדית או צרת אופקים. עבודת גמר צריכה לקבוע עמדה, אבל עמדה יכולה וצריכה להודות במורכבות. טקסטים ספרותיים נוטים להתמקד יותר בחקירת בעיות, קונפליקטים ושאלות מאשר בהצעת פתרונות, פתרונות ותשובות. המטרה שלהם היא לסבך, לא לפשט, את דרך ההסתכלות שלנו על העולם. החיבורים הטובים ביותר על ספרות והתזות המניעות אותם חולקים לרוב איכות דומה. טענות פרשנות תביעות הערכה "שיחה עם אבי" חוקר את הערכים היחסיים של ספרות ריאליסטית ופנטסטית. עם זאת, במקום לתמוך בסוג אחד של סיפורת, הסיפור בסופו של דבר מאשר עד כמה אנחנו צריכים סיפורים מכל סוג. "שיחה עם אבא שלי" נכשל כי בסופו של דבר הוא יותר דיאלוג אפלטוני מעוות על יצירות בדיוניות מאשר יצירת בדיונית אמיתית בפני עצמה. האב ב"שיחה עם אבי" צודק בהחלט: סיפורים ריאליסטיים יעילים ומשביעים יותר מאשר פנטסטיים. הדובר של "שיר" של ג'ון דון הוא גבר כועס ומאוכזב אובססיבי לבגידה של נשים. ב"שיר", ג'ון דון עושה עבודה יעילה מאוד באיפיון הדובר, גבר כועס ומאוכזב אובססיבי לבגידה של נשים. "השיר" של ג'ון דון הוא שיר מיזוגיני להחריד, כי בסופו של דבר הוא תומך ברעיון שנשים אינן מסוגלות לנאמנות. "איך למדתי לנהוג" מדגים שלדבריה של פולה פוגל, "דרוש כפר שלם כדי להתעלל בילד". "איך למדתי לנהוג" הוא מטיף מדי ותיאטרלי מודע מדי מכדי להיות יעיל באופן דרמטי. על ידי התעקשות שהתעללות מינית היא פשע המבוצע על ידי "כפר שלם" ולא על ידי יחיד, פולה פוגל מאפשרת למתעללים בודדים לצאת מהקרס, ומעודדת אותנו לראות אותם כקורבנות ולא כנבלים שהם באמת. בפועל, הגבול בין סוגי התביעות הללו יכול להיות דק מאוד. לדוגמה, חיבור שטוען כי מחזהו של פוגל מעביר מסר מסוכן מבחינה חברתית או רע מבחינה מוסרית על התעללות עשוי גם לטעון כי זהו, כתוצאה מכך, מחזה פגום מבחינה אסתטית. יתרה מכך, חיבור המגן על טענה פרשנית על טקסט מרמז שהוא ראוי לפחות מבחינה אסתטית או פילוסופית כדי לזכות לפרשנות. לעומת זאת, הגנה ופיתוח טענה הערכתית לגבי טקסט דורשת תמיד מידה מסוימת של פרשנות. (אתה צריך להבין מה אומר הטקסט כדי להבין אם הטקסט אומר את זה טוב או אומר משהו ראוי.) במידה מסוימת, אם כן, ההבחנות הן דגש. אבל הם חשובים בכל זאת. אלא אם כן הוראה אחרת, בדרך כלל עליך להפוך את התזה שלך לטענה פרשנית, תוך שמירת טענות הערכה למסקנות. (על מסקנות, ראה סיום: המסקנה .) הבא >> אתר זה והחומרים הכלולים בו © 2011 WW Norton and Company, Inc. אלא אם כן צוין אחרת., Inc. כל הזכויות שמורות.
כתיבה על ספרות מרכיבי החיבור תזה תזה היא לחיבור מהו נושא לסיפור קצר, מחזה או שיר: זה הרעיון, ההצעה, הטענה או הנקודה השולטת. תזות טובות מגיעות בצורות וגדלים רבים. לא תמיד ניתן להעביר תזה במשפט אחד, וגם לא תמיד תופיע באותו מקום בכל חיבור. אבל אתה תסתכן גם במראה מבולבל וגם בלבלבל את הקורא אם לא תוכל לציין…