בכתיבת סמינריון, סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות, סיוע בכתיבה אקדמית, סיוע בכתיבת עבודה סמינריונית, עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית, עזרה בסמינריון, עזרה בכתיבת עבודות אקדמיות, כתיבת עבודות אקדמיות וכתיבת עבודות סמינריוניות.

להלן דוגמה של עבודה אקדמית זו אשר נכתבה בעזרה וסיוע לכתיבה אקדמית שמספק המושיע האקדמי.

גורמים חיצוניים רבים משפיעים על תפיסת התלמיד את אקלים הכיתה , כגון: גיל, מין, מיצב חברתי כלכלי, הישגיים לימודיים, גודל כיתה, מגמת הלימוד וכדומה. נמצא כי בני המיצב  הנמוך בישראל מגלים תפיסה חיובית יותר של אקלים הכיתה לעומת  בני המיצב הבינוני. כמו כן מחקרים מראים שבנות נוטות לגלות יחס חיובי יותר כלפי הכיתה וכלפי בית הספר לעומת הבנים (בר אל, 1996).

חוקרים בנושא בדקו את הגורמים המשפיעים על אקלים כיתה – אקלים כיתה כמשתנה תלוי ואת הגורמים המושפעים ממנו- אקלים כיתה כמשתנה בלתי תלוי.

מחקרים אלו התמקדו בשאלות מהם הגורמים המשפיעים על תפיסת התלמיד את אקלים הכיתה?  מדוע ישנם הבדלים בין תפיסות התלמידים הלומדים באותה כיתה? (באב"ד 1996).

גורמים המשפיעים על אקלים כיתה (לפי צדקיהו, 1998)

דרגת הכיתה –  בכיתות הנמוכות האקלים נתפס כמעודד השתתפות, מעורבות והתלהבות במידה רבה יותר מהכיתות הגבוהות. אקלים בכיתות הגבוהות נתפס כמעודד יותר להישגים לימודיים, מאופיין בלכידות פורמאלית, תחרות ואי סדר.

שרן והרץ דווחו שעם עלייה בגיל התלמידים מביעים פחות שביעות רצון מהמורה, תוכנית הלימודים ומהיחסים החברתיים.

מין – בנות נוטות לגלות יחס חיובי יותר כלפי הכיתה ובית הספר, דהיינו שבנות מעריכות את אקלים הכיתה חיובי יותר מבנים.

מעמד סוציו אקונומי – במחקר  שנערך בקרב תלמידי כיתות ד- ח, נמצא כי תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מגלים תפיסה חיובית יותר של אקלים הכיתה מתלמידים מהמעמד הבינוני. לדעת החוקרים בבתי ספר שבהם רוב התלמידים ממעמד בינוני גבוה מתמקדים בעיקר בהישגים לימודיים ואינם פתוחים לשינוי מבנה.

 הישגים לימודיים – בכיתות עם הישגים לימודיים גבוהים האקלים נתפס כחיובי.

גודל הכיתה – תלמידים הלומדים בכיתות קטנות תופסים את אקלים הכיתה כחיובי במרכיבים של: השתייכות, מעורבות, תמיכת המורה, סדר וארגון, בהירות, חידוש.

שיטות הוראה – נמצא כי הוראה בשיטת החקר גרמה לתפיסת התלמידים את האקלים כשיתופי וחוויתי יותר מכיתות שלמדו בשיטת הוראה פרונטלית.

סביבה לימודית –  לדעת מוס (אצל צדקיהו, 1998) בכל סביבה לימודית ישנם מאפיינים מרכזיים: מאפיינים ארכיטקטים (צורות בנין, מגרש…), מאפיינים ארגוניים (גודל ביה"ס, גודל הכיתות..),מאפייני אוכלוסיית התלמידים (מין, מנת משכל, רקע, אשיות…), מאפיינים לימודיים (שיטות הוראה, מקצועות לימוד, נורמות…).

כל אחד מאפיונים אלה יכול להשפיע על האקלים בכיתה בעקיפין או ישירות לדוגמה: בית ספר שיש בו מאפיינים ארכיטקטים שיוצרים מרחבים פתוחים עשויים לתרום ולהשפיע על התלמידים לטיפוח הסקרנות לחידושים וללמידה פעלתנית. מוס טוען כי אקלים כיתה ספציפי משמש מקור למשיכה/דחייה של מורים/תלמידים , בכיתה שיש בה אקלים הנוטה לפיקוח יימשכו מורים סמכותיים שיש להם צורך בשליטה ותלמידים הזקוקים למסגרת מובנית ברמה גבוהה של פיקוח. לעומתם תלמידים יצירתיים יימשכו לכיתה שהאקלים בה נוטה לחידושים ועם שליטת מורה נמוכה. (צדקיהו,1988)