3.2  שיטות המחקר

3.2.1 הצגת שתי הפרדיגמות – איכותית מול  כמותית

שתי פרדיגמות שולטות במחקר בתחום החינוך. פרדיגמה מדעית, המבוססת בעיקר על שיטות מחקר אמפיריות כמותיות  ופרדיגמה הומניסטית המבוססת על השיטה הפילוסופית, הרואה את המחקר בהבנת תופעות המחקר האיכותי הנטורליסטי (בירנבוים, 1993).

גישת המחקר, שנבחרה למחקר זה היא הגישה האיכותית, בשל היותה מתאימה לחקר האדם, פעולותיו ופירושן. הבנת האדם דרך שפתו, השקפותיו, גישותיו, דרישותיו וציפיותיו מן החיים והעתיד – היא  נקודת המוצא של החוקרים האיכותיים להבנת תופעות שונות ומשמעותן. לצורך כך, יש לחדור לעולמם של הנחקרים ולהתחקות אחר מעשיהם. על פי הגישה האיכותית, יש חשיבות רבה למשמעות הדברים בעיניהם של הנחקרים.  מטרת החוקרים האיכותיים היא להבין מה חושבים האנשים שעליהם נערך המחקר; במה הם מאמינים? מהם העדפותיהם? מהן ההנחות שיש להם ביחס לחייהם (צבר בן יהושע, 1999).

מטרת החוקרים האיכותיים-נטורליסטיים היא להבין לעומק תופעה על מהותה ומשמעותה. לפיכך, שיטת המחקר האיכותי מתאימה לנושא מחקר זה שמטרתו להבין את הקשיים וההתמודדות של תלמידה עם בעיות שיתוק מוחין ; להבין את קשרי הגומלין והמשמעויות שנובעות מכך בינה לבין הסביבה.

המחקר האיכותי שואב את נתוניו מהמערך הטבעי, כשהחוקר מהווה מכשיר המחקר העיקרי. המחקר האיכותי הוא תיאורי והחוקר מעוניין בתהליכים יותר מאשר בתוצאות או בתוצרים (צבר בן יהושע, 1999).

המחקר הכמותי, לעומת זאת, אינו מתאים לנושא מחקר  זה, בשל היותו מאמין בחוקיות של אירועים אנושיים. השאלות שהוא מציג, נובעות מהשערות המבוססות על הספרות המחקרית והתיאורטית הקובעות את תוכנו. מטרתו של החוקר הכמותי הוא לאשש או להפריך את ההשערות. לכן, עליו לבודד משתנים ולהגדירם. המחקר הכמותי מתאים לשאלת מחקר שעוסקת בתוצר הניתן למדידה ופיקוח על משתנים שונים ובידודם.

3.2.2 סוג המחקר- חקר מקרה

המחקר נערך בדגם של חקר מקרה.

על פי סנדרס (1981) בתוך צבר בן יהושע (1977),   זוהי שיטה לארגן מידע ונתונים חברתיים, באופן שמשמר את האופי הייחודי של הנחקרים. (1994) Yin, (1994) Edwards, כל אחד מהם בנפרד, מציין כי זוהי דרך להביט על האדם כשלמות, באופן המעודד תקשורת ומביא לידי ביטוי תגובות אישיות וייחודיות של הפרטים  הנחקרים בהקשר לאירועים מחיי יומיום שלהם. צבר בן יהושוע (1997) מחזקת ואומרת כי חקר מקרה הוא אינדוקטיבי ומציג את הנתונים מתוך סיטואציה וללא תלות בהשערות. הוא מאפשר, לדעתה, לבטא רגישות רבה, לאבחן מצבים מורכבים מנקודות ראות שונות. הוא ייחודי ואינו מאפשר הכללה במובן הרגיל הוא מאפשר לקורא להתרשם למרות שלא נכח במקום הנחקר ועל ידי כך להגיע לתובנות של ייחוסים ומשתנים לא ידועים בתופעה הנחקרת.

החוקרת העדיפה ובחרה בשיטה זו על פני שיטות אחרות, משום שמצאה כי זוהי הדרך המתאימה לחקור חוויות והתמודדויות אצל תלמידים ומורים גם יחד.

השיטה איפשרה לחוקרת גמישות בחקירה באמצעות תקשורת בלתי אמצעית שנוצרה בינה לבין הנבדקת ובינה ובין צוות המורים.

(1994) Yin, צבר בן יהושוע (1997),  מציינים כי שימוש בחקר מקרה נדרש כאשר לחוקר יש מעט שליטה על אירועים, כאשר הגבול בין התופעות להקשר אינו ברור

והחוקר ינסה להסביר את החיבורים וההקשרים הסיבתיים לתופעות שראה. לעסוק בעובדות מגוונות, שמקורן במסמכים שונים (איבחונים) ראיונות ותצפיות. חקר מקרה הוא צורה ייחודית של מחקר אמפירי ומתוך שימוש בו עולות מספר בעיות. צבר בן יהושע (1997), Yin  (1994), Edwards (1994) מעלים מספר נקודות:

• חוסר דיוק בעובדות, מתן אינפורמציה אישית וסילוף עובדות.
• טיפוח יחסים קרובים עם הנחקרים עלול להשפיע על עמדותיו של החוקר ובכך להטות את תוצאות המחקר.
• היכולת של תלמידים לקויים לזכור ולנתח ורבלית ורגשית אירועים מוגבלת.

לסיכום

זו הייתה דוגמת עבודה שנכתבה בסיוע המושיע האקדמי

המושיע האקדמי מספק זה שנים רבות עזרה בכתיבת סמינריון, כתיבת סמינריון, סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות, סיוע בכתיבה אקדמית, סיוע בכתיבת עבודה סמינריונית, עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית, עזרה בסמינריון, עזרה בכתיבת עבודות אקדמיות, כתיבת עבודות אקדמיות וכתיבת עבודות סמינריוניות.

להלן דוגמה של עבודה אקדמית זו אשר נכתבה בעזרה וסיוע לכתיבה אקדמית שמספק המושיע האקדמי.