גורמי סיכון בקרב נהגים צעירים

תאונות הדרכים הן אחת הבעיות החברתיות החמורות של החברה המודרנית.

הסיכו י להיפגע בתאונת דרכים בארץ גבוה יותר מהסיכוי להיפגע בכל קבוצות התאונות האחרות (בינסטוק ואחרים, 1998). רבות מתאונות הדרכים נגרמות מביצוע עברות התנועה. עבריינות התנועה(פשע תחבורתי) היא סוג של ״עבריינות עממית״(Folk Crime), והיא נפוצה מאוד. אחת הסיבות לשכיחותה של עבריינות זו, לזעת החוקרים, היא העובדה שעל עבריינות זו אין מוטל אות קלון, ולכן האוכלוסייה המבצעת אותה אינה מרגישה שביצעה פשע כנגד החברה (בינסטוק ואחרים, 1998).

נהגים צעירים וחסרי ניסיון הם קבוצת הסיכון הבולטת ביותר בתאונות הדרכים. הדו״וז הסטטיסטי של המשטרה מראה כי בכל שנה יותר מ-6,000 נהגים צעירים (גיל 21-17.5 שנים) מעורבים בתאונות דרכים. הנהגים בקבוצת הגיל הזו הם 9% מכלל הנהגים בארץ, ואילו מידת המעורבות שלהם בכלל התאונות בארץ היא של כ-15%, כלומר שיעור הנהגים הצעירים המעורבים בתאונות דרכים גבוה בכי60% משיעורם בקרב בעלי רישיונות הנהיגה (14.8% לעומת 9%). 13% מתאונות הקטלניות בארץ נגרמות מנהגים צעירים. נתון נוסף המצביע על המעורבות הגבוהה של ה:הגים הצעירים בתאונות הדרכים הוא אחוז הנהגים המעורבים בתאונות הדרכ ים מבין כל בעלי רישיונות הנהיגה באוכלוסייה: הנתונים מראים כי אחוז הנהגים הצעירים שהיו מעורבים בתאונות דרכים גדול כמעט פי 2 מאחוז הנהגים המבתרים שהיו מעורבים בתאונות דרכים(הדו״ח הסטטיסטי של המשטרה, 2000). ממצאי המחקרים המתארים את מעורבות הנהגים הצעירים והמתחילים בתאונות הדרכ ים בארץ תואמים לממצאים מקבילים בארצות אחרות ומחזקים את הדעה שגיל צעיר וחוסר ניסיון הם גורמים מחמירים (מוקואס, 1994).

מטרח; המאמר היא להעלות למודעות של אנשי המקצוע את נושא גורמי הסיכון לתאונות דרכים בקרב נהגים צעירים ולהבהיר כי זו בעיה מורכבת בעלת גורמים מגוונים. כל גורם וגורם הוא חשוב ומשמעותי ויכול להיות נושא למאמר שלם, אך מפאת אופיו של המאמר תיאור כל אחד מהגורמים והצגתם ייעשו בקצרה. בחלקו האחר ון של המאמר ייערך דיון בדרכי טיפול והתמודדות עם הבעיה.

גורמי הסיכון

סקירת הספרות המחקרית הדנה במעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים מראו: כי קיימים גורמי סיכון רבים ומגוונים. לצורך הדיון בהשפעתם של הגורמים השונים יש לערוך הבחנה בין גורמים ישירים לבין גורמים חיצוניים. גורמים ישירים הם גורמים אישיותיים, חברתיים והתפתחותיים של גיל ההתבגרות המשמיעים על אופי נהיגתו של הנהג הצעיר. גורמים חיצוניים, לעומת זאת, אינם קשורים באופן ישיר במאפייני הנהג הצעיר, אך יש להם השפעה על מעורבותם של הצעירים בתאונות.

גורב* ים ישירים המשפיעים על תאונות הדרכים

גיל ההתבגרות ותקופת הנעורים מאופיינים במכלול שינויים: פיזיים, מיניים, פסיכולוגיים וקוגנטיביים המתרחשים בעת ובעונה אחת. המתבגרים ניצבים לפני אתגרים ומשימות, כגון גיבוש הזהות, רכישת עצמאות והצלחה בלימודים (מוסן ואחרים, 1998). בעיני המתבגרים הנהיגה היא אחת המשימות החשובות והיא דרך ?!השגת העצמאות ולהפחתת התלות של הצעירים בהורים.

חיפוש ריגושים ונטילת סימן

הספרות המחקרית הדנה בתקופת הנעורים מציינת כי תקופה זו מאופיינת בחיפוש אחר ריגושים ובנכונות ליטול סיכון. אחד הגורמים המשפיעים על החיפוש אחר ריגושים ועל הנכונות להסתכן הוא הירידה ברמת החרדה בגיל ההתבגרות לעומת שנות הילדות. ההנחה של החוקרים היא שהמקור לשינויים אלה הוא השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגיל זה, ובעיקר השינויים ההורמונליים. השינוי ברמה ההורמונלית קשור גם למצבי רוח משתנים, להתנהגות אימפולסיבית ולנכונות לבצע מעשי אלימות (1995 ,Kinnear).

בהקשר לכך חוויית הנהיגה נתפסת כחוויה שיש בה סיכון והיא גורמת לריגוש.

שוהם ורגב (1996) מציינים כי תפיסת הסיכון היא משתנה מתווך בעל חשיבות מרכזית בניתוח ההתנהגות של הנהג הצעיר. נהגים צעירים נוטים להעריך שהסיכון הפוטנציאלי הטמון בנהיגה נמוך יותר ממה שמעריכים נהגים מבוגרים. נטייה זו קשורה לא רק בחוסר ידע או באי הבנה אלא גם ברצון להתנסות ולחוות סיכון (שוהש ואחרים, 1985).

יש לציין כי לא כל המתבגרים נוהגים להסתכן בנהיגה או בהקשרים אחרים. קיימים אצל מתבגרים הבדלים רבים בנכונות ליטול סיכונים, לפי תכונות האישיות, תהליך הסוציאליזציה והחינוך בבית.

גם למין יש השפעה על מידת הסיכון שהפרט מוכן להתנסות בו: הנכונות של בנים ליטול סיכונים גבוהה מזו של הבנות. גברים רואים בנהיגה הזדמנות להרפתקאות ולחיפוש אחר ריגושים. ממצאי המחקר של שוהם ורגב (1996) הראו כי 90% מהבנות אינן מסתכנות לפני תמרור ״עצור״, לעומת 35% מהבנים שהשיבו כי הם מפע<לים שיקול דעת אם לעצור או לא.