איך לכתוב עבודת גמר
אוֹ
קריאה לפני השינה לאנשים שאין להם זמן לישון
למועמד:
אז, אתה מתכונן לכתוב דוקטורט. עבודת גמר בתחום ניסיוני של מדעי המחשב. אלא אם כן כתבת מסמכים רשמיים רבים בעבר, צפויה לך הפתעה: זה קשה!
ישנן שתי דרכים אפשריות להצלחה:
- תכנון קדימה.מעטים הולכים בדרך זו. המעטים שכן עוזבים את האוניברסיטה כל כך מהר שכמעט ולא שמים לב אליהם. אם אתה רוצה לעשות רושם מתמשך ויש לך קריירה ארוכה כסטודנט לתואר שני, אל תבחר בזה.
- הַתמָדָה.כל מה שאתה באמת צריך לעשות הוא להחזיק מעמד בוועדת הדוקטורט שלך. החדשות הטובות הן שהם הרבה יותר מבוגרים ממך, אז אתה יכול לנחש מי יפוג בסופו של דבר ראשון. החדשות הרעות הן שהם יותר מתורגלים במשחק הזה (הרי הם התמידו מול ועדת הדוקטורט שלהם, לא?).
הנה כמה קווים מנחים שעשויים לעזור לך כשסוף סוף תהיו רציניים בכתיבה. הרשימה נמשכת לנצח; כנראה שלא תרצו לקרוא הכל בבת אחת. אבל, אנא קרא את זה לפני שאתה כותב משהו.
הרעיון הכללי:
- תזה היא השערה או השערה.
- עבודת דוקטורט היא מסמך ארוך ורשמי הטוען להגנה על תזה מסוימת. (כל כך הרבה אנשים משתמשים במונח "תזה" כדי להתייחס למסמך שמילון נוכחי כולל אותו כעת כמשמעות השלישית של "תזה").
- שני שמות תואר חשובים המשמשים לתיאור עבודת גמר הם "מקורי" ו"משמעותיים'. המחקר המבוצע לתמיכה בתזה חייב להיות שניהם, והעבודה חייבת להראות שזה כך. בפרט, עבודת גמר מדגישה תרומות מקוריות.
- השיטה המדעית פירושה להתחיל בהשערה ואז לאסוף ראיות כדי לתמוך או להכחיש אותה. לפני שניתן לכתוב עבודת גמר המגינה על תזה מסוימת, יש לאסוף ראיות התומכות בה. לפיכך, ההיבט הקשה ביותר בכתיבת עבודת גמר מורכב מארגון הראיות והדיונים הנלווים לצורה קוהרנטית.
- המהות של עבודת גמר היא חשיבה ביקורתית, לא נתונים ניסיוניים. ניתוח ומושגים מהווים את לב היצירה.
- עבודת גמר מתרכזת בעקרונות: היא מציינת את הלקחים שנלמדו, ולא רק את העובדות שמאחוריהם.
- באופן כללי, כל הצהרה בעבודת גמר חייבת להיות נתמכת בהפניה לספרות מדעית שפורסמה או בעבודה מקורית. יתרה מכך, עבודת גמר אינה חוזרת על פרטי החשיבה והניתוח הביקורתיים המצויים במקורות שפורסמו; הוא משתמש בתוצאות כעובדה ומפנה את הקורא למקור לפרטים נוספים.
- כל משפט בעבודת גמר חייב להיות שלם ונכון במובן הדקדוקי. יתרה מכך, עבודת גמר חייבת לעמוד בכללים המחמירים של הדקדוק הפורמלי (למשל, ללא התכווצויות, ללא דיבורים, ללא השמצות, ללא ז'רגון טכני לא מוגדר, ללא בדיחות נסתרות וללא סלנג, גם כאשר מונחים או ביטויים כאלה נמצאים בשימוש נפוץ בדיבור. שפה). אכן, הכתיבה בעבודת גמר חייבת להיות ברורה. גוונים של משמעות חשובים; הטרמינולוגיה והפרוזה חייבים לעשות הבחנות יפות. המילים חייבות להעביר בדיוק את המשמעות המיועדת, לא יותר ולא פחות.
- כל אמירה בעבודת גמר חייבת להיות נכונה וניתנת להגנה במובן הגיוני ומדעי. יתרה מכך, הדיונים בעבודת גמר חייבים לעמוד בכללי ההיגיון המחמירים ביותר המיושמים למתמטיקה ומדעים.
מה צריך ללמוד מהתרגיל:
- כל המדענים צריכים לתקשר תגליות; עבודת הדוקטורט מספקת הכשרה לתקשורת עם מדענים אחרים.
- כתיבת עבודת גמר מחייבת סטודנט לחשוב לעומק, לארגן דיון טכני, לגייס טיעונים שישכנעו מדענים אחרים ולפעול לפי כללים להצגה קפדנית ורשמית של הטיעונים והדיון.
כלל אצבע:
כתיבה טובה חיונית בעבודת גמר. עם זאת, כתיבה טובה לא יכולה לפצות על מיעוט רעיונות או מושגים. להיפך, הצגה ברורה תמיד חושפת חולשות.
הגדרות ומינוח:
- כל מונח טכני בו נעשה שימוש בעבודת גמר חייב להיות מוגדר או על ידי הפניה להגדרה שפורסמה בעבר (עבור מונחים סטנדרטיים עם משמעותם הרגילה) או על ידי הגדרה מדויקת וחד משמעית המופיעה לפני השימוש במונח (עבור מונח חדש או תקן מונח המשמש בצורה יוצאת דופן).
- יש להשתמש בכל מונח בצורה אחת ויחידה לאורך עבודת הדוקטורט.
- הדרך הקלה ביותר להימנע מסדרה ארוכה של הגדרות היא לכלול הצהרה: "הטרמינולוגיה המשמשת לאורך מסמך זה מלווה את זה שניתן ב-[CITATION]." לאחר מכן, הגדר רק חריגים.
- פרק המבוא יכול לתת את האינטואיציה (כלומר, הגדרות לא פורמליות) של מונחים בתנאי שהם יוגדרו בצורה מדויקת יותר מאוחר יותר.
מונחים וביטויים שיש להימנע מהם:
- פתגמיםלרוב, נעשה בהם שימוש יתר על המידה. השתמש במילים חזקות במקום. לדוגמה, אפשר לומר, "סופרים מנצלים לרעה את התוארים".
- בדיחות או משחקי מיליםאין להם מקום במסמך רשמי.
- "רע", "טוב", "נחמד", "נורא", "טיפש"עבודת גמר מדעית אינה עושה שיפוט מוסרי. השתמש ב-"שגוי/נכון" כדי להתייחס לנכונות עובדתית או שגיאות. השתמש במילים או ביטויים מדויקים כדי להעריך את האיכות (למשל, "שיטה א' דורשת פחות חישוב משיטה ב"). באופן כללי, יש להימנע מכל שיפוטים איכותיים.
- "נכון", "טהור",במובן של "טוב" (זה שיפוטי).
- "מושלם"שום דבר הוא.
- "פתרון אידיאלי"אתה שוב שופט.
- "היום", "זמנים מודרניים"היום זה אתמול של מחר.
- "בקרוב"כמה מוקדם? יותר מאוחר הערב? העשור הבא?
- "הופתענו לגלות…"גם אם היית, אז מה?
- "נראה", "לכאורה",זה לא משנה איך משהו מופיע;
- "נראה להראות"כל מה שחשוב הן העובדות.
- "מבחינת"בדרך כלל מעורפל
- "מבוסס על", "מבוסס X", "כבסיס של"זָהִיר; יכול להיות מעורפל
- "שונה"אין פירושו "שונים"; שונה ממה?
- "לאור"דִבּוּרִי
- "הרבה"מעורפל ודיבורי
- "סוג של"מעורפל ודיבורי
- "סוג של"מעורפל ודיבורי
- "משהו כמו"מעורפל ודיבורי
- "בערך"מעורפל ודיבורי
- "מספר של"מְעוּרפָּל; האם אתה מתכוון ל"כמה", "רבים" או "רובם"? עדיפה הצהרה כמותית.
- "בשל"דִבּוּרִי
- "כנראה"רק אם אתה יודע את ההסתברות הסטטיסטית (אם כן, ציין אותה כמותית
- "ברור, ברור"זהירות: ברור/ברור לכולם?
- "פשוט"יכולה להיות בעלת קונוטציה שלילית, כמו ב"פשוטה"
- "יחד עם"פשוט השתמש ב-"עם"
- "למעשה, באמת"להגדיר מונחים במדויק כדי למנוע את הצורך להבהיר
- "העובדה ש"הופך אותו למטא-משפט; לנסח מחדש
- "זה", "זה"כמו ב"זה מעורר דאגה" סיבה: "זה" יכול להתייחס לנושא המשפט הקודם, כל המשפט הקודם, כל הפסקה הקודמת, כל הסעיף הקודם וכו'. חשוב יותר, זה יכול להיות מתפרשים במובן הקונקרטי או במטא-חוש. לדוגמה, ב: "X עושה Y. זה אומר …" הקורא יכול להניח ש"זה" מתייחס ל-Y או לעובדה ש-X עושה זאת. גם כאשר הוא מוגבל (למשל, "חישוב זה…"), הביטוי חלש ולעתים קרובות מעורפל.
- "אתה תקרא על…"לאדם השני אין מקום בעבודת גמר רשמית.
- "אתאר…"לגוף ראשון אין מקום בעבודת גמר רשמית. אם ההתייחסות העצמית חיונית, נסח אותה כ"סעיף 10 מתאר…"
- "אנחנו" כמו ב"אנחנו רואים את זה"מלכודת שיש להימנע ממנה. סיבה: כמעט כל משפט יכול להיכתב מלכתחילה ב-"אנחנו" כי "אנחנו" יכולים להתייחס ל: הקורא והמחבר, המחבר והיועץ, המחבר וצוות המחקר, מדעני מחשבים ניסיוניים, כל מדעי המחשב קהילה, קהילת המדע, או קבוצה אחרת שאינה מוגדרת.
- "אני מקווה, התוכנית…"תוכניות מחשב לא מקווים, אלא אם הן מיישמות מערכות בינה מלאכותית. אגב, אם אתה כותב עבודת גמר בינה מלאכותית, דבר עם מישהו אחר: לאנשי AI יש מערכת חוקים משלהם.
- "…חוקר מפורסם…"זה לא משנה מי אמר את זה ומי עשה את זה. למעשה, אמירות כאלה פוגעות בקורא.
- היזהר בעת שימוש ב"מעטים, רובם, כולם, כולם, כל אחד".עבודת גמר היא מדויקת. אם משפט אומר "רוב מערכות המחשב מכילות X", אתה חייב להיות מסוגל להגן עליו. האם אתה בטוח שאתה באמת יודע את העובדות? כמה מחשבים נבנו ונמכרו אתמול?
- "חייב", "תמיד"בהחלט?
- "צריך"מי אומר כך?
- "הוכחה", "להוכיח"האם מתמטיקאי יסכים שזו הוכחה?
- "הצג"משמש במובן של "להוכיח". כדי "להראות" משהו, אתה צריך לספק הוכחה רשמית.
- "יכול/יכול"אמא שלך כנראה אמרה לך את ההבדל.
קוֹל:
השתמש במבנים אקטיביים. לדוגמה, אמור "מערכת ההפעלה מפעילה את המכשיר" במקום "המכשיר מופעל על ידי מערכת ההפעלה".
מָתוּחַ:
כתוב בזמן הווה. לדוגמה, אמור "המערכת כותבת עמוד לדיסק ואז משתמשת בפריים…" במקום "המערכת תשתמש במסגרת לאחר שהיא כתבה את העמוד לדיסק…"
הגדר שלילה מוקדם:
דוגמה: אמור "אין בלוק נתונים ממתין בתור הפלט" במקום "גוש נתונים הממתין לפלט אינו נמצא בתור".
דקדוק והיגיון:
היזהר שהנושא של כל משפט באמת עושה את מה שהפועל אומר שהוא עושה. אמירת "תוכניות חייבות לבצע קריאות פרוצדורות באמצעות הוראת X" אינה זהה לאמירה "תוכניות חייבות להשתמש בהוראה X כאשר הן מתקשרות לפרוצדורה." למעשה, הראשון שקרי בעליל! דוגמה נוספת: "RPC דורש מתוכניות לשדר מנות גדולות" אינו זהה ל-"RPC דורש מנגנון המאפשר לתוכניות להעביר מנות גדולות".
כל מדעני המחשב צריכים לדעת את כללי ההיגיון. לרוע המזל קשה יותר לעקוב אחר הכללים כאשר שפת השיח היא אנגלית במקום סמלים מתמטיים. לדוגמה, המשפט "יש מהדר שמתרגם את N השפות על ידי…" פירושו שקיים מהדר בודד המטפל בכל השפות, בעוד המשפט "עבור כל אחת מ-N השפות, קיים מהדר ש מתרגם…" פירושו שיכול להיות שיש מהדר אחד, 2 מהדרים או N מהדרים. כאשר כותבים באמצעות סמלים מתמטיים, ההבדל ברור כי "עבור כולם" ו"יש קיים" הפוכים.
התמקד בתוצאות ולא באנשים/בנסיבות שבהן הם הושגו:
"אחרי שעבדנו שמונה שעות במעבדה באותו לילה, הבנו ש…" אין מקום בעבודת הגמר. זה לא משנה מתי הבנת את זה או כמה זמן עבדת כדי לקבל את התשובה. דוגמה נוספת: "ג'ים ואני הגענו למספרים המוצגים בטבלה 3 על ידי מדידה…" שים אישור לג'ים בעבודת הדוקטורט, אך אל תכלול שמות (אפילו שלך) בגוף הראשי. אתה עלול להתפתות לתעד שורה ארוכה של ניסויים שלא הניבו דבר או צירוף מקרים שהביא להצלחה. הימנע מזה לחלוטין. בפרט, אל תתעד השפעות מיסטיות לכאורה (למשל, "אם החתול הזה לא היה זוחל דרך החור ברצפה, ייתכן שלא היינו מגלים את מחוון השגיאה של אספקת החשמל על גשר הרשת"). לעולם אל תתייחס לאירועים כאלה לגורמים מיסטיים או לרמז שייתכן וכוחות מוזרים השפיעו על התוצאות שלך. תקציר: היצמד לעובדות הפשוטות. תאר את התוצאות מבלי להתעכב על התגובות שלך או אירועים שעזרו לך להשיג אותם.
הימנע מהערכה עצמית (הן שבחים והן ביקורת):
שתי הדוגמאות הבאות אינן נכונות: "השיטה המתוארת בסעיף 2 מייצגת פריצת דרך גדולה בתכנון של מערכות מבוזרות מכיוון ש…" "למרות שהטכניקה בסעיף הבא אינה מזעזעת אדמה,…"
הפניות לעבודה קיימת:
תמיד מצטט מאמרים, לא מחברים. לפיכך, משתמשים בעבודה יחידה כדי להתייחס למאמר למרות שיש לו מספר מחברים. לדוגמה, "Johnson and Smith [J&S90] מדווחים ש…"
הימנע מהביטוי "הכותבים טוענים ש-X". השימוש ב-"טענה" מטיל ספק ב-"X" מכיוון שהוא מתייחס למחשבות המחברים במקום לעובדות. אם אתה מסכים ש-"X" נכון, פשוט ציין "X" ואחריו הפניה. אם אדם חייב להתייחס למאמר במקום לתוצאה, נגיד "העיתון קובע ש…" או "Johnson and Smith [J&S 90] מציג ראיות לכך…".
קונספט נגד למשל:
קורא יכול להתבלבל כאשר מושג ומופע שלו מטושטשים. דוגמאות נפוצות כוללות: אלגוריתם ותוכנה מסוימת המיישמת אותו, שפת תכנות ומהדר, הפשטה כללית והטמעה מסוימת שלו במערכת מחשב, מבנה נתונים ומופע מסוים שלו בזיכרון.
טרמינולוגיה למושגים והפשטות
בעת הגדרת הטרמינולוגיה למושג, הקפד להחליט כיצד הרעיון מתורגם ליישום. שקול את הדיון הבא:
מערכות VM כוללות מושג המכונה מרחב כתובות. המערכת יוצרת באופן דינמי מרחב כתובות כאשר תוכנה זקוקה לו, והורסת מרחב כתובות כאשר התוכנית שיצרה את המרחב סיימה להשתמש בו. מערכת VM משתמשת במספר קטן וסופי כדי לזהות כל מרחב כתובות. מבחינה קונספטואלית, מבינים שלכל מרחב כתובות חדש צריך להיות מזהה חדש. עם זאת, אם מערכת VM פועלת כל כך הרבה זמן שהיא ממצה את כל מזהי מרחב הכתובות האפשריים, עליה לעשות שימוש חוזר במספר.
הנקודה החשובה היא שהדיון הגיוני רק משום שהוא מגדיר את "מרחב הכתובות" באופן עצמאי מ"מזהה מרחב הכתובת". אם מצפים לדון בהבדלים בין מושג ליישום שלו, ההגדרות חייבות לאפשר הבחנה כזו.
ידע לעומת נתונים
העובדות הנובעות מניסוי נקראות "נתונים". המונח "ידע" מרמז שהעובדות נותחו, תמציתו או שולבו עם עובדות מניסויים אחרים כדי לייצר מידע שימושי.
סיבה ותוצאה:
עבודת גמר חייבת להפריד בקפידה בין קשרי סיבה-תוצאה לבין מתאמים סטטיסטיים פשוטים. לדוגמה, גם אם כל תוכנות המחשב שנכתבו במעבדה של פרופסור X דורשות יותר זיכרון מתוכנות המחשב שנכתבו במעבדה של פרופסור Y, ייתכן שאין לזה שום קשר לפרופסורים או למעבדה או למתכנתים (למשל, אולי האנשים שעובדים בו המעבדה של פרופסור X עובדים על יישומים הדורשים יותר זיכרון מהיישומים במעבדה של פרופסור Y).
הסקת מסקנות מוצדקות בלבד:
יש להקפיד רק להסיק מסקנות שהראיות תומכות בהן. לדוגמה, אם תוכניות פועלות הרבה יותר לאט במחשב A מאשר במחשב B, לא ניתן להסיק שהמעבד ב-A איטי יותר מהמעבד ב-B אלא אם כן שלל את כל ההבדלים במערכות ההפעלה, בהתקני הקלט או הפלט של המחשבים, גודל זיכרון, מטמון זיכרון או רוחב פס פנימי של האוטובוס. למעשה, אדם עדיין חייב להימנע משיפוט אלא אם כן יש לו את התוצאות מניסוי מבוקר (למשל, הפעלת קבוצה של מספר תוכניות פעמים רבות, כל אחת כשהמחשב אינו פעיל אחרת). גם אם הגורם לתופעה כלשהי נראה ברור, אי אפשר להסיק מסקנה ללא ראיות מוצקות ותומכות.
מסחר ומדע:
בעבודת גמר מדעית, אף פעם לא מסיקים מסקנות לגבי כדאיות כלכלית או הצלחה מסחרית של רעיון/שיטה, וגם לא משערים לגבי ההיסטוריה של התפתחותו או מקורותיו של רעיון. מדען חייב להישאר אובייקטיבי לגבי היתרונות של רעיון ללא תלות בפופולריות המסחרית שלו. בפרט, מדען לעולם אינו מניח שהצלחה מסחרית היא מדד תקף לזכות (מוצרים פופולריים רבים אינם מעוצבים היטב ואינם מהונדסים היטב). לפיכך, הצהרות כמו "מעל ארבע מאות ספקים מייצרים מוצרים באמצעות טכניקה Y" אינן רלוונטיות במחקר.
פוליטיקה ומדע:
מדען נמנע מכל השפעה פוליטית בעת הערכת רעיונות. ברור שאין זה משנה אם גופים ממשלתיים, מפלגות פוליטיות, קבוצות דתיות או ארגונים אחרים תומכים ברעיון. חשוב יותר ולעתים קרובות מתעלמים ממנו, זה לא משנה אם רעיון מקורו במדען שכבר זכה בפרס נובל או בסטודנט שנה א'. יש להעריך את הרעיון ללא תלות במקור.
ארגון קנוני:
באופן כללי, כל עבודת גמר חייבת להגדיר את הבעיה שהניעה את המחקר, לספר מדוע הבעיה הזו חשובה, לספר מה אחרים עשו, לתאר את התרומה החדשה, לתעד את הניסויים המאשרים את התרומה ולהסיק מסקנות. אין ארגון קנוני לעבודה; כל אחד הוא ייחודי. עם זאת, טירונים שכותבים עבודת גמר בתחומי הניסוי של CS עשויים למצוא בדוגמה הבאה נקודת התחלה טובה:
פרק 1 – מבוא
סקירה כללית של הבעיה; למה זה חשוב; סיכום של עבודה קיימת והצהרה של השערה או שאלה ספציפית שיש לחקור. הפוך אותו לקריאה על ידי כל אחד.
פרק 2: הגדרות
תנאים חדשים בלבד. הפוך את ההגדרות למדוייקות, תמציתיות וחד משמעיות.
פרק 3: מודל מושגי
תאר את הרעיון המרכזי העומד בבסיס עבודתך. הפוך את זה ל"נושא" שקושר את כל הטיעונים שלך. הוא אמור לספק תשובה לשאלה שהועלתה במבוא ברמה רעיונית. במידת הצורך, הוסף פרק נוסף כדי לתת נימוק נוסף לגבי הבעיה או הפתרון שלה.
פרק 4: מדידות נסיוניות
תאר את תוצאות הניסויים המספקים ראיות לתמיכה בתזה שלך. בדרך כלל ניסויים או מדגישים הוכחת מושג (הדגמת כדאיות של שיטה/טכניקה) או יעילות (מוכיחים ששיטה/טכניקה מספקת ביצועים טובים יותר מאלה שקיימים).
פרק 5: תוצאות והשלכות
תאר וריאציות, הרחבות או יישומים אחרים של הרעיון המרכזי.
פרק 6: מסקנות
סכמו את מה שנלמד וכיצד ניתן ליישם זאת. ציינו את האפשרויות למחקר עתידי.
תַקצִיר:
סיכום קצר (כמה פסקאות) של עבודת הגמר. תאר את הבעיה ואת גישת המחקר. הדגש את התרומות המקוריות.
סדר מוצע לכתיבה:
הדרך הקלה ביותר לבנות עבודת גמר היא מבפנים החוצה. התחל בכתיבת הפרקים המתארים את המחקר שלך (3, 4 ו-5 במתווה לעיל). אסוף מונחים כשהם מופיעים ושמור הגדרה לכל אחד מהם. הגדר כל מונח טכני, גם אם אתה משתמש בו בצורה קונבנציונלית.
ארגן את ההגדרות לפרק נפרד. הפוך את ההגדרות מדויקות ורשמיות. עיין בפרקים מאוחרים יותר כדי לוודא שכל שימוש במונח טכני תואם להגדרתו. לאחר קריאת הפרקים האמצעיים כדי לאמת את הטרמינולוגיה, כתוב את המסקנות. כתוב את ההקדמה הבאה. לבסוף, השלם תקציר.
המפתח להצלחה:
אגב, יש מפתח להצלחה: תרגול. אף אחד מעולם לא למד לכתוב על ידי קריאת חיבורים כאלה. במקום זאת, אתה צריך להתאמן, להתאמן, להתאמן. כל יום.
מחשבות פרידה:
אנו משאירים לכם את הרעיונות הבאים לשקול. אם הם לא אומרים לך כלום עכשיו, בקר בהם שוב לאחר שתסיים לכתוב עבודת גמר.
לאחר כאב גדול, מגיעה תחושה רשמית.
— אמילי דיקינסון
אדם יכול לכתוב בכל עת, אם יתעקש על כך.
— סמואל ג'ונסון
המשיכו ימינה עד סוף הדרך.
– הארי לאודר
הדוקטורט הממוצע. התזה אינה אלא העברת עצמות מבית קברות אחד למשנהו.
— פרנק ג'יי דובי
תִרגוּם
ניתן למצוא תרגום של חיבור זה לרוסית בכתובת https://pngflare.com/ru-essay